<h1>רבינו אברהם מן ההר — מגילה</h1>
<h2>דף לג:</h2>
[מגילה כ"ד ע"ב] לפי שהעם מסתכלין בו. כתב רבינו שלמה, ואע"ג דאמרינן בחגיגה [ט"ז ע"א] המסתכל כשנושאין כפיהן עיניו כהות לפי שהשכינה שורה על ידיהם, באותו זמן קא מיירי שהיו מברכים בשם המפורש, אבל בזמן הזה מותר ע"כ. והעיקר שאסור להסתכל אף בזמן הזה, שהטעם הוא משום היסח הדעת, כדאיתא ירושלמי פרק בתרא דתענית [פ"ד ה"א] דתני אמר ר' חגי כלום אמרו אין מסתכלים בכהנים בשעה שמברכים את ישראל אלא מפני היסח הדעת. ופירושא דמילתא דר' יהודה שמפני הצבע שבידיהם הם מביטים בהם. ואינם יכולים לעמוד בעצמם שלא יביטו בצבע, וקא עבדי אסורא. פניו ידיו ורגליו. שהם יחפים בלא מנעלים כשמברכין, כדאמרינן בראש השנה [ל"א ע"ב] אין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהם לדוכן, ואם יש מומין בפניו או בידיו או ברגליו יביטו בו.
